איך למנוע שהכלים העשויים מזכוכית יישברו: הסוד נמצא בטמפרטורה
האם קרה לכם שכלי מזכוכית לשימוש במעבדה פשוט נשבר בלי שום אזהרה, בלי שום פגיעה? רק סדק.
בדרך כלל, זה קורה בגלל מתח פנימי בזכוכית. אם הזכוכית לא מתקררת כראוי, היא נשארת תחת מתח. טעות קטנה בתהליך הקירור יכולה לגרום לכך שהכלי ייהרס. כדי למנוע זאת, צריך רמת סטיה של 0.1°C בלבד.
זה נשמע כמו מספר זעיר, אבל בעולם הזכוכית זה חיוני. אפילו שינוי קטן בטמפרטורה יכול לגרום לכך שהזכוכית תתכווץ בצורה לא אחידה. וזה בדיוק מה שגורם לשבירה.
למה אנחנו משתמשים בכיסויים מקרמיקה
רוב האנשים משתמשים בכיסויים מתכתיים רגילים, אבל הבעיה היא שהמתכת פועלת כגשר תרמי – היא מושכת את החום מקצוות המנורה, כך שהצינור העשוי קוורץ נשאר חם באמצע וקר בקצוות.
אנחנו עברנו להשתמש בכיסויים מקרמיקה כדי לפתור את הבעיה הזו.
הקרמיקה בעצם מונעת מהחום להגיע לקצוות המנורה, וכך הקרינה האינפרא-אדומה נשארת אחידה מקצה לקצה. בנוסף, הקרמיקה יכולה לעמוד בחום הגבוה של תנורי החימום, מבלי שהמגעים החשמליים יישרפו.
השגת רמת יציבות של 0.1°C
השגת רמת יציבות של 0.1°C לא קשורה רק לרכישת מנורה יוקרתית. זה קשור גם לאופן בו הרכיב האינפרא-אדום מתקשר עם מערכת הבקרה PID שלכם.
צריך מנורה שתגיב באופן ליניארי למתח החשמלי. אם ברכיב האינפרא-אדום יש “נקודות חמות” או שינויים לא צפויים בהספק, החיישנים שלכם יספקו לכם נתונים לא מדויקים. הם יראו לכם ערך ממוצע טוב, בעוד שנקודה מסוימת בזכוכית נמצאת בעצם בטמפרטורה גבוהה מדי.
זה בדיוק מה שגורם לשבירה.
הפשרות בעולם האמיתי
זו הבעיה הקשה.
מערכות אינפרא-אדום בעלות דיוק גבוה יש להן בדרך כלל שטח קטן מאוד. זה מאפשר להן להגיע לטמפרטורות גבוהות במהירות, אך זה יוצר לחץ גדול על מערכת החשמל שלהן.
אם ננסה להאיץ את תהליך החימום על ידי הגדלת ההספק, סביר שנעבור את הטמפרטורה הרצויה. אז מערכת הבקרה PID תנסה למצוא את הטמפרטורה הנכונה, וכך נאבד את רמת הדיוק של 0.1°C.
כדי לשמור על יציבות, צריך להשתמש במאווררים ובמערכות קירור יעילות. צריך גם לשלוט בחום שנמצא סביב המכשיר, אחרת כל המערכת תפסיק לעבוד כראוי.
עוד טיפ: השתמשו בכבלים מוגנים מפני חום גבוה. אחרת, רעשים חשמליים יפגעו בחיישנים ויגרמו לנתונים לא מדויקים. ובמשחק הזה, נתונים לא מדויקים פירושם כלי זכוכית שנשברו.